הפעם
נדבר על מנגה שנוצרה בידי גבר ואישה.
**צחוק
מרושע**
אתה
לא הולך לרדת מזה הא?
לא.
נשים
כותבות יותר טוב.
ועם
זאת גבר כתב את זה.
ועכשיו
אתם יודעים מה הולכת להיות הביקורת שלי
להיום.
אז
זהו.
לילה
טוב.
:)
בהתחשב
בזה שאתה חשבת בהתחלה שזו אישה..
טוב,
בוא
לא נרד לפרטים קטנים...
במקום
זה בוא נרד על המנגה.
והפעם:
הנושא
הכל כך לא שחוק,
לעוס,
מעוך
דרוס,
עשוי
ומעצבן – ערפדים.
אבל
הי!
לפחות
הם לא מנצנצים!
אז
מישהו מנסה לעשות ערפד שהוא לא כל כך לפי
הסטנדרט וכולם יורדים עליו.
ואחר
כך אתה טוען שהנושא לעוס,
דרוס
מאוס והכל.
מה
שכן,
אני
חייב להודות לגבי הערפדים הנוצצים...
טוב
בוא לא ניכנס לזה.
זו
ביקורת אחרת לגמרי.
כן..
בבקשה
בוא לא ניכנס לזה.
בקיצור
המנגה הזו עוסקת בערפד חתיך (הנה
הרעיונות המקוריים והחדשים שלך,
יסה-קון).
כן,
ברוב
המקרים הגיבורים הם או מדהימים או רגילים
להחריד כדי שנוכל להזדהות איתם.
זה
לא קשור לערפדים.
בקיצור,
גיבורנו
הוא אקברה שטראוס (לא,
לא
זה עם הגלידה),
ערפד
סופר חתיך,
סופר
חזק,
סופר
מוצלח עם נשים,
סופר
קוץ בתחת פולני ומיוסר.
כן,
כן,
באופן
מוצהר,
חלק
ניכר מכוחו של שטראוס נובע מהעובדה שהוא
סבל הרבה יותר מכל דמות אחרת.
לא
בדיוק אבל..
אני
מניח שאני לא יכול לשכנע מישהו כמוך שרודה
בעם הפולני.
הו
כן?
קבל
את העמוד הזה:
זה
לא חלק מהכוח שלו.
זה
חלק מהסיבה שלו לפעול.
אבל
ניכנס לזה בעתיד...
או
שאולי לא?
שיהיה.
שטראוס
נודד בעולם בתקווה לשחרר מכלאה את אישתו
-
שנכלאה
לפני אלפי שנים לאחר שכמעט והשמידה את
העולם.
אך בו
בזמן הוא נרדף על ידי "הברבור
השחור.”
(אין
שום קשר לאגם הברבורים).
תודה
שהבהרת את הנקודה הזאת.
בהחלט
"שטראוס"
!!
הברבור
השחור היא בעצם קללה שרודפת אישה אחת בכל
פעם.
הקללה
נותנת לאישה שסובלת ממנה את הכוחות
הרוחניים ואת הזכרונות של כל הנשים שקדמו
לה.
ומחייבת
אותה להרוג את שטראוס או למות בעצמה.
וכך,
בכל
פעם מחדש שטראוס נאלץ להילחם עד המוות
בנשים צעירות שנדבקו בקללת הברבור השחור.
בדרך
כלל (כאמור
הוא כבר חי כמה אלפי שנים)
זה
המוות שלהן.
במקביל
לברבור השחור,
רודף
את שטראוס צוות של חצי ערפדים (דמפירים).
מצד
שני גם שטראוס עצמו גם לא לבד.
יש
לו...
ובכן
ילדת לולי:
קוראים
לה לאטיסיה (או
משהו כזה,
אני
לא באמת יודע איך לעברת את השם),
והיא
כבר בת 68
במהלך
רוב המנגה,
אבל
היא נראית כמו חלומו הרטוב של כל לוליקון.
טוב,
לשם
שינוי כשיפיצו את המנגה הזאת מחוץ ליפן
ויכתבו שכל הדמויות הן בנות 18
ומעלה.
זה
יהיה אשרה נכון.
רגע,
בת
כמה הברבור השחור הנוכחית?
17.
אוקי.
אז
לא.
אז
העלילה מתחילה בסיפור של שטראוס והמלחמה
שלו בדמפירים ובברבור השחור.
אבל
בשלב כלשהו היא מקבלת טוויסט לא צפוי.
ואם
לומר את האמת די הזוי...
++אזהרת ספוילרים - על מנת לקרוא סמנו את הטקסט, אך הקריאה על אחריותכם++
כאשר
נכנסים לתמונה חייזרים.
כן
כן.
חיזרים.
אם
אתם מהמשועממים
האלו שאשכרה
טורחים לקרוא
את הדברים
שכותב הסופר
בטקסט החופשי
בגיליונות (כמו
עבדכם הנאמן),
אז
אתם כנראה
יודעים מה
הוא אכל
לארוחת בוקר
בכל שבוע
במהלך כתיבת
המנגה,
מה
דעתו על
חתולים,
וכן..
אתם
גם יודעים
שבמקרה הזה
המנגקה ראה
סרט הזוי
על חייזרים
וערפדים וקיבל
השראה – בוא
נערבב אותם
בסיפור.
התוצאה...
אממ..
לפחות
הם לא
מנצנצים.
אני
חושב שהתוצאה
יצאה בסדר.
I
rest my case.
יש
לנו עוד מה לספר על העלילה?
לא
בלי לספיילר עוד יותר.
אוקי,
אז
נדבר על כל השאר.
נתחיל
בדמיות.
בסך
הכל,
אני
חושב שהדמויות עשויות בצורה לא רעה.
הן
לא יותר מדי סטריאוטיפיות,
יש
בהן מידה מסוימת של עומק,
לפחות
בראשיות יותר,
וההתנהגות
שלהן לרוב ריאליסטית.
ההצגה
של היחסים בין הדמויות היא די אמינה.
יחסית
למנגה שהסיפור שלה נכתב על ידי גבר.
הממ..
בוא
נראה..
סקסיסט?
זה
המונח המתאים?
כנראה.
אתה
רוצה להוסיף לגבי עלילה,
או
שפשוט נעצור בזה שאתה מודה שאני צודק.
א'
לא
זכור לי שאי פעם הודאתי שאתה צודק.
ואפילו
אם יש ראיות כתובות לזה,
אני
מכחיש.
ובקשר
לעובדה שהדמויות די אמינות ודי טובות,
למה
שאני לא...
אהממ..
אני
לא אסתור אותך.
אבל
אתה לא אומר שאני צודק חס וחלילה.
לא.
טוב..
בקשר
לציור יש לי קצת יותר ביקורת.
ופה
נגיד שהציור נעשה על ידי אישה.
ובכן,
מי
סקסיסט עכשיו?
לא,
אני
לא סקסיסט.
אבל
אם כבר אתה מנסה לקשור בין המגדר של היוצר
והאיכות תעשה את זה עד הסוף.
כככןןן..
נשים
זועמות שמעוניינות לעשות לינצ'
ביאסה
קון בעקבות ההערות השוביניסטיות המחרידות
שלו מוזמנות לפנות למערכת כדי לקבל את
הכתובת המדויקת.
אתה
מניח שיש לנו מספיק קוראים,
כך
שתהיה ביניהם אישה אחת.
ועוד
אחת שאשכרה אכפת לה מספיק.
תמשיך
ככה..
חזק
ואמץ .
אפשר
לקוות.
בקיצור,
הציור
של הדמויות עצמן הוא לא רע בסך הכל.
הרקע
הוא בסדר.
אבל
מה שבאמת מפריע לי,
הוא
סצנות הקרב.
או
שאולי אני צריך לומר הסצנות שבהן אמור
להיות קרב.
מה
שבתאכלס מופיע בהן זה בעיקר הרבה פיצוצים,
הרבה
פלאשים והרבה דיאלוגים פולניים.
אבל
מעט מאוד דברים ברורים.
הייתי
אומר שבתור מישהו שלא קורא מספיק מנגות
שיש בהם קרבות אתה לא מוסמך לדבר בנושא.
אבל
למי יש הסמכה לדבר בנושא?
וב'..
אני
לא אומר שאתה צודק.
אתה
פשוט לא אומר את ההפך?
…
יש ז'אנר
שלם שבו הקרבות מלאים בפיצוצים וכאלה.
ואחר
שבו יש הסברים או אין.
זה
תלוי באיזו מנגה ובמה היא מתרכזת.
המנגה
הזאת,
למרות
שיש בה קרבות.
מתרכזת
בסיפור.
ואנחנו
כבר נגיע לדבר על הסיפור.
אבל
אני רק אוסיף שמילא אם הקרבות היו לא
מפורטים.
אבל
הייתי שמח להבין לפחות מה לעזאזל קורה
בהם.
ומי
מנצח.
אם
היית קורא מספיק מנגות קרבות מהסוג הזה.
שיש
בהן הרבה פיצוצים,
תזוזות
לא אנושיות וכאלה.
יש
סיכוי שהיית מבין יותר טוב.
ואני
שמח שאני לא.
לגבי
העלילה:
חלק
ניכר מהטוויסטים במנגה היו די צפויים.
אבל
אני חייב להודות שהיו שם כמה פעמים שבהם
תפסתי את הראש וחשבתי לעצמי "מה??”
ובחלק
מהן זה אפילו היה לטובה.
היחסים
בין הדמויות וההיסטוריה שלהן מתבהרים
לאט לאורך המנגה,
ולא
מגלים את כל הפרטים עד שמגיעים קרוב לסוף.
מה
שמשאיר את הקורא מרותק ועירני לאורך
המנגה.
יחד
עם זאת,
הרגשתי
שהיה במנגה קצת ניסיון מוגזם לסחוט ממנה
מלודרמה מעבר למה שבאמת היה שם.
על
טעם ועל ריח...
לסיכום:
למה
לקרוא?
כי
סיימתם לקרוא את איצ'יגו,
חייכם
נראים חסרי משמעות עכשיו ולכן אתם מוכנים
לעשות כל דבר.
חוץ
מזה,
כי
זו מנגה מעניינת,
שמחזיקה
את הקוראים סקרנים לכל אורכה,
יש
בה דמויות טובות,
וסיפור
נחמד.
כי
סיימתם לקרוא איצ'יגו
ואתם רוצים משהו שיש לו טעם טוב.
הסיפור
טוב,
הדמויות
טובות.
אתם
פולנים ואתם מקווים שזה ייתן לכם כוחות
על.
אני
ניסיתי להחזיק את עצמי מלהגיב לאיצ'יגו
בחלק שלך …>.<
זו
סדרה יחסית מעניינת,
שמשאירה
אותך מרותק ובחלק מהמקרים מנחש מה יקרה
הלאה.
למה
לא לקרוא?
אין
סיבה.
הי!
אני
מתחיל!!
בקיצ..
אני
יודע.
אהממ..
בקיצור,
:)
אם
אתם בקטע של קרבות,
זה
לא יביא את הבשורה.
הקרבות
לא מפורטים,
ולרוב
לא ממש ברורים.
זה
מרגיש כאילו המנגקה או התעצלו או לא ידעו
מספיק כדי להסביר מה הולך שם,
והם
פשוט אומרים לך:
עזוב,
אנחנו
נגיד לך בסוף מי ניצח.
חוץ
מזה הסיפור קצת תמוהה,
ולעיתים
גולש למלודרמה לא מוצדקת.
אני
לא אומר שאתה צודק.
למרות
שיש סצנות קרב יותר טובות.
אכן
יש סאב-ז'אנר
שבו יש פיצוצים,
אפקטים
מיוחדים וכאלה.
אני
חושב שברוב המקרים במנגה הזאת הקרבות
מובנים.
אבל
אולי זה נובע באמת מניסיון רב יותר שיש
לי.
לכן
אם אין לכם ניסיון...
או
במילים אחרות,
אם
יש לכם חיים...
אתה
לא צריך לספר להם את זה.
אם
הם קוראים אותנו,
כנראה
שאין להם.
בוא
לא נומר מה זה אומר עלינו.
למרות
שאני לא אוהב להגיד דברים רעים על מנגה
שאני המלצתי עליה.
יש
בה סוג של גיבור שאני יחסית לא אוהב (זה
שהוא מוצלח בהכל),
אבל
נקל על זה קצת בגלל שהוא סבל מספיק בשביל
זה.
למה
לשים לב?
לרמזים
שמפוזרים בעלילה על ההיסטוריה של הדמויות.
אין
כמו להגיע לקטע שבו מגלים את הסיפור כשאתה
יכול לומר לעצמך:
“ידעתי!”
לזנב
של לטיסיה.
עד
עכשיו לא הצלחתי להבין אם הוא מחובר לתיק
שלה או אליה...
שימו
לב טוב לעלילה כדי שתוכלו לנסות לנחש מה
קרה.
ואז
כשהדברים מתבהרים תבינו מה הולך שם.
ציון
בסולם יסה-קון
★★★★★★★☆☆☆
ציון
בסולם מוגיטבה
★★★★★★★☆☆☆
בפעם
הבאה,
המנגה
האחרונה בטרילוגיית ה-
“אני
אראה לך את שלי ואתה תראה לי את שלך,”
שלנו:
Hifumi
מילון
מונחים (לא
מדויק,
לא
שלם,
לא
רציני – בשביל זה יש ויקיפדיה!)
לולי/לוליקון
– כאשר הסופר הרוסי-אמריקאי
נבוקוב כתב את הספר המפורסם ביותר שלו,
שהוגדר
על ידי רבים כאחת מיצירות המופת הגדולות
של המאה העשרים.
וכאשר
הוא תיאר בו את סיפור האובססיה החולנית
של גבר מבוגר לילדה בת 12
שהוא
מדביק לה את הכינוי "לוליטה,"
ספק
אם הוא תיאר לעצמו כיצד יתגלגל הביטוי
שנים אחר כך.
אך
הוא אכן התגלגל ומשמש לתיאור של דמויות
מצוירות בסביבות אותו הגיל שאמורות להיות
חמודות ומושכות ואת אותם המעריצים שאשכרה
מתלהבים מהן.
אנחנו
בטוחים שהוא יושב עכשיו בגן עדן ומתמוגג
מאושר לעצם המחשבה.
פולנים
– אנחנו לא באמת צריכים להסביר לכם מה זה
נכון?
או
שאתם מכירים מישהו פולני והחוויה הותירה
אותכם מצולקים לכל החיים,
או
שאת בעצמכם פולניים וזה בסדר,
אנחנו
לר צריכים להגדיר אותכם.
אתם
תשבו לבד בחושך...
הכתובת
של יסה-קון
– תימסר על פי בקשה בתגובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה