עולם שרק אלוהים מכיר - Kami nomi zo shiru sekai - 神のみぞ知る世界
מוגי:
מכירים את המצב הזה
שאתם צופים באנימה,
בדרך כלל הרם,
והגיבור הראשי הוא חסר
כל תכונה טובה,
נראה ממוצע מינוס,
לא מעניין במיוחד ובכל
זאת מצליח לכבוש את ליבן של הבנות הכי
שוות?
אז תתכוננו לראות את
זה שוב:
ושוב:
ושוב:
ושוב:
ושוב:
ו...
טוב,
הבנתם
את
הרעיון...
יסה-קון:
כמובן
שהבחור
חסר
הכישרון
שאתה
מדבר
עליו
מקבל
מאיות
בלי
למצמץ,
נחשב
לסמכות
המובילה
בנישה
שלו,
למרות
שהוא
עדיין
לא
מבוגר.
ומקצוענים
מבקשים
ממנו
עזרה.
כן,
ידוע
שמומחיות
במשחקי
סים-דייטינג
היא
טרנ-און
רציני.
זה
הדבר
הראשון
שהייתי
אומר
למישהי
בדייט
ראשון.
:)
גם
מארק
צוקרברג
לא
היה
אומר
למישהי
בדייט
ראשון
שהוא
"אוהב
להתעסק
בפייסבוק"
נניח.
בכל
מקרה,
גיבורינו
במקרה
הזה
הוא
קצורגי
קיימה
桂木
桂馬
–
וכאמור,
הוא
אוהב לשחק בסים דייטינג.
טוב,
אולי
להגדיר את זה ככה יהיה המעטה בערכו.
הבן
אדם הוא המומחה בה'
הידיעה
למשחקים כאלו.
הוא
כל כך אוטאקו של המשחקים שהוא גורם
לאוטקואים אחרים להיכנס להלם.
גר-גיי
(garuge
– קיצור
של ギャルゲーム-
gyaru gaimu) – ביפנית.
קאצורגי
מנהל אתר שבו הוא מכריז על עצמו כטושיגמי
– אל הכיבוש.
האחד
שיכול לתפוס כל בחורה (וירטואלית).
לצערו,
שדה
מהגיהינום בשם אלסי (או
בשמה המלא Elcea
de Rux Ima エリュシア・デ・ルート・イーマ
)
לא
ממש קולטת את ההערה שבסוגריים ובטוחה
שהוא דון ז'ואן
שיכול לכבוש גם את ליבן של בנות במציאות.
היא
חותמת איתו על חוזה שגורם להתחייבות
בשכירות בתל אביב להראות לא רצינית כמעט.
הוא
חייב לה ללכוד נשמות שברחו מהגיהינום
ונכנסו ללבן של נערות תמימות עם קצת בעיות
בחיים.
כדי
לעשות את זה,
הוא
צריך לכבוש את ליבן,
ו-
(כן,
כן)
לתת
להן נשיקה.
אם
הוא ייכשל במשימה ולא יצליח להשיג את
הנשמות הטועות.
הוא
יאבד את הראש.
מילולית.
למעשה
כדי להדגיש את האיום,
מונח
על צווארו קולר שמזכיר לו כל הזמן כמה
חשוב שישתף פעולה.
נקודה
מעניינת שאף אחד לא שם לב לכך שהוא מתחיל
להסתובב עם קולר לכל מקום או שאלסי מסתובבת
עם מטאטא לכל מקום כולל לבית הספר.
כן,
גם
אני חשבתי על זה.
בכל
מקרה,
כדי
שלא ניתן יהיה להגיד שהעסקה לא שוויונית.
אם
הם ייכשלו במשימה,
אלסי
תזכה לאותו הגורל בדיוק.
עכשיו,
כמו
שאולי קראתם עד עכשיו בין השורות,
קצורגי
הוא לא בדיוק כובש ללבות סדרתי.
לפחות
אם הם לא מציורים,
ומופעלים
מסך דו מימדי.
מה
הסיכוי שהוא ייצליח לגרום לבנות להתאהב
בו?
מסתבר
ש-
100% ואל
תשאלו אותי למה.
"למה?"
זה
קל.
קודם
כל מכיוון שהוא רואה את החיים כמשחק וזה
נותן לו ביטחון וסוג של ניסיון.
חוץ
מזה יש לו עזרה מאלסי והכוחות המיוחדים
שלה.
ואתה
חייב לזכור שהבנות שהוא בדרך כלל מתעסק
איתן הן צעירות ונאיביות...
בדיוק.
איכשהו,
שוב
ושוב לאורך הסדרה מצליח הגיבור שלנו
להתייחס לנשים שמסביבו כמו דמויות במשחק,
ולכוון
את העלילה בדיוק לכיוון שהוא רוצה.
הוא
גורם להן להתאהב בו,
ממלא
את החלל שבלבבותיהן ובכך מוציא מהן את
הנשמות כדי שאלסי תוכל ללכוד אותן.
למה
זה תמיד הגברים שעושים החפצה לנשים
שמצליחים לכבוש את כל הלבבות?
T_T
אנחנו
עדיין מדברים על הדמות המצוירת נכון?
אה?
כן.
כן.
בטח.
<שיעול
נבוך>
עכשיו
אולי כדאי שנעבור לדבר קצת על הנפשות
הפועלות:
אז
כמו שאמרנו קודם כל יש לנו את קיימה קטסורגי
– איך אני אתאר לכם את קיימה?
הממ..
אני
חושב שאוטיסט חברתי לא יתחיל אפילו לגרד
את פני השטח.
הוא
לחלוטין מנותק מעולם המציאות ומכור
למשחקים.
הוא
משחק,
מילולית,
כל
הזמן:
לצידו
של קצורגי נמצאת אלסי,
שדה
קלת ראש ואופטימית במיוחד שרואה בו פחות
או יותר אלוהים.
היא
חמודה,
היא
מוכשרת במיוחד בלכידת נשמות סוררות והיא
מאוד אוהבת רכבי כיבוי אש (WTF?)
יש
לה צעיף (אין
לי תרגום יותר טוב למילה raiment
נשמח
להצעות!)
קסום
שמשמש ככלי לוחמה,
גלימת
היעלמות סטייל הארי פוטר,
מדפסת
תלת מימדית,
ואמצעי
תעופה.
יכולת
לדבר על הננו טכנולוגיה של הגיהינום,
אבל
עזוב.
בוא
נשאיר קצת מה"קסם."
אלסי
מחליטה לעבור לגור עם קצורגי.
כדי
לשכנע את אמא שלו לעשות זאת היא הולכת על
תירוץ יצירתי:
אימא של קצורגי, בעלת מסעדה ואימא אוהבת בהווה, ואופנוענית חסרת מעצורים בעבר, לא לוקחת את הבשורה באופן כל כך טוב. אבל, היא מאמצת את אלסי לביתה ולליבה.
מלבד
האימא וכמה מורים,
רוב
הדמויות המשניות אינן קבועות והן כוללות
בעיקר את הבנות שקצורגי אמור לגרום להן
להתאהב בו.
בין
הבנות האלו,
תמצאו
את הסריאוטיפים הקבועים :
ספורטאית,
ילדה
עשירה ומפונקת,
איידול,
ספרנית,
קרטיסטית,
ועוד.
לפעמים
הדמויות זוכות לטוויסט קצת שונה מהצפוי.
לרוב
לא.
סך
הכל,
אני
דווקא די מסכים איתך...
אתה
חושב שיש ביטוחים לאפוקליפסה?
אני
מאוד מקווה.
בכל
מקרה,
כמו
שאתם יכולים לנחש,
הסדרה
בנויה סביב מקבצים של פרקים,
שבכל
אחד מהם קצורגי הולך על מישהי אחרת,
וביניהם
פילרים שבהם הוא משחק במשחקי סים-דייטינג.
אני
דווקא הייתי מגדיר את הפרקים בין לבין
כמה שנותן בשר לדמויות,
והפוגות
קומיות.
באמת..
הפוגות
קומיות לא חסר בסדרה.
ולמעשה
אני גם חייב להודות שיש לה גרפיקה טובה
מאוד,
הצגה
אומנותית נפלאה,
עם
המון רפרנסים למקורות מערביים,
כמו
סנופי:
וסאות'
פארק:
ולאנימה
אחרות:
דווקא במנגה יש פחות רפרנסים. ועם זאת, בחלק מהמקרים הם לא לוקחים את ההומור לאקסטרים כמו באנימה. למרות שזה עושה את זה משעשע יותר, זה עושה את זה פחות אמין (עד כמה שאנימה יכולה להיות אמינה).
מה
שאין באנימה הזאת,
לפחות
בעונה הראשונה ובחצי מהפרקים הראשונים
של העונה השנייה היא עלילה טובה והתפתחות
של הדמויות.
קצורגי
ואלסי מוצגים באופן שטחי,
באופן
מטריד.
כשהראשון
אינו מציג רגשות,
ומעביר
את הבנות שבקשר איתו מהפכים רגשיים בלי
להניד עפעף.
והשנייה,
סתם
תופסת את התקן של הבלונדינית הלא בלונדינית
(אין
לי פה כוונה להעליב בלונדיניות,
אני
רק מדבר על הסטרואטיפ – כמה מחברותי
הטובות הן בלונדיניות..
באמת!)
יש
לו חברות.
באמת!
במנגה
רואים קצת יותר התפתחות.
אבל
אני מסכים שלוקח גם במנגה זמן עד שהסיפור
המרכזי ולא רק הגימיק שהתחיל את הסדרה
מתחיל לתפוס תאוצה.
אם
יש לכם סבלנות,
או
שפשוט לא אכפת לכם להנות מהומור משעשע
ומוזיקה טובה לאורך שישה עשר פרקים תבחינו
שבאמצע העונה השנייה הדמויות מקבלות סוף
סוף נופח מורכב ומעניין יותר.
אני
לא רוצה לספיילר לכם אבל בוא נגיד שהדמויות
יוצאות קצת מהתבנית הרגילה וחושפות (גם
אם עדיין ברמז)
קצת
יותר עולם פנימי מורכב.
אני
אישית מוצא שהדמויות טובות כמו שהן.
בשביל
לספק לך הנאה מהסדרה כסדרה קלילה,
אבל
אכן זה מתחיל להתקדם גם מבחינת עלילה וגם
מבחינת הדמויות רק בעונה השנייה.
כנראה
שהולכת לצאת עונה שלישית בקרוב,
מעניין
עד כמה היא תקדם את הדמויות ועלילה.
בהחלט!
אם
אני יכול לתת לכם סיבה אחת כן לראות את
האנימה מלבד הציפיה להתקדמות המאוחרת –
זו המוזיקה.
לסדרה
הזאת יש את אחד הפסקולים הטובים ביותר של
אנימה ששמעתי בשנים האחרונות.
הוא
משולב באופן טוב בעלילה (או
לפחות מה שיש ממנה)
וממש
כיף לשמוע אותו.
אחד
הדברים שבאמת אהבתי במוזיקה זה כשאכן
משלבים אותה כחלק מהאנימה,
כשיש
קטעים שבהם הדמויות שרות,
מראים
אותן שרות עד הסוף ולא מדלגים על הקטע או
שמים לך תמונות לא קשורות כמו במקומות
אחרים.
מצד
שני,
אני
לא בטוח שאפשר לומר שזה הפסקול הכי טוב
של השנים האחרונות...
הוא
אכן טוב אבל יש הרבה אנימה שיוצאות ולא
יצא לנו לשמוע את כולן.
בקשר
לסיבות לראות את הסדרה,
היא
משעשעת.
היא
יורדת בדיוק על הקטע של אי-האמינות
של אנימה או משחקים מה שעושה אותה עוד
יותר משעשעת (כשרואים
את הסטריאוטיפים קמים לתחייה)
ובתור
מישהו שמחשיב את עצמו לגיימר אני מוצא את
הרעיון שהמשחקים יכולים לעזור לך
במציאות,
אחד
הרעיונות הקוסמים ביותר שיש לגיימרים.
בעיקר
בקטע של יחסים עם המין השני.
כן..
זה
היה צפוי...
לסיכום:
למה
לראות?
כי
אתם הולכים לצחוק בלי הפסקה,
כי
הפסקול מעולה,
כי
גם אתם הייתם רוצים שכישורי הגיימינג
שלכם יעזרו לכם לכבוש לבבות.
בין
כל הדברים שאמרת שכחת להוסיף את הגרפיקה
הטובה,
למרות
שאתה טוען שהדמויות לא עמוקות או אורגינליות
הן עדיין טובות כבנות חמודות (ברוב
המקרים),
ואם
אתם במקרה חצי מצמד מבקרי אנימה,
ויוצא
לכם לראות את הסדרה קודם תוכלו לגנוב לשני
את הרעיונות (אתה
לא גיימר!).
למה
לא לראות?
עונה
ורבע של פרקים שטחיים שחוזרים על עצמם,
פילרים
מעצבנים,
דמויות
סטריאוטיפיות שגורמות לך לרצות להחטיף
למישהו מכות (ועם
כבר בנושא הזה,
אלסי
היא בחורה,
היא
לא אמורה להבין באנשים אוטומטית הרבה
יותר מקיצורגי?!)
בהשוואה
למנגה הרבה יותר הקצינו את הקטעים שמציגים
את המוזרוית של הדמויות.
הם
האריכו כל מני דברים,
הקצינו
את ההומור,
ועשו
דברים שידברו יותר לקהל הרחב.
בחלק
מהמקרים זה היה נחמד אבל לרוב זה גרם
לדמויות להרגיש פחות מציאותיות.
על
מה אתה מדבר?
מה
לא מציאותי בשדה מהגיהינום שנעזרת בחנון
אוהב משחקים וג'יגולו
פחות או יותר לכבוש את ליבן של נערות מכל
הגוונים והסוגים?
סליחה,
אני
לא ידעתי שאת מקנא עד כדי כך בקצורגי.
האמת
היא שכן...
(-_-;)
למה
לשים לב?
לרפרנסים
לסדרות אנימה ומערביות ולסרטים (קיים
קצת פחות במנגה,
למרות
שיש קצת),
חלק
גדול מהשירים טובים,
מאוד
אהבתי את שיר הפתיחה של העונה הראשונה
(אל
תדלגו עליו!).
שימו
לב לקרוא את הכתובות שמופיעות פה ושם בתוך
הפרקים,
שמות
של ספרים,
משחקים,
או
שירים שהדמויות עוברות עליהן ברפרוף –
הושקעה המון מחשבה בנושא ותמצאו שם נקודות
מצחיקות או מסר שקשור בעלילה,
לאלמנטים
הסמליים – למרות הקלילות היחסית של הסדרה
המון דברים לא נאמרים ישירות אלא בייצוג
סימלי שלהם בקטעי מעבר עם גוון שקשור
לדמות.
שימו
לב,
בפרק
האחרון של עונה 2,
אפשר
בהיעף את כל הדמויות שקיימה היה איתן עד
לנקודה זו באנימה.
והכי
חשוב,
שימו
לב איך יסה-קון
מנסה להפוך את כישורי הגיימר שלו לכישורי
דייטינג – זה באמת יהיה שווה צפיה!
(שמתם
לב איך החלפתי איתו את המקום של הטסוקומי
והבוקה?)
לך
תדע,
יום
אחד אני אמצא גיימרית נחמדה ואז תראה איך
הכישורים שלי יעזרו לדייטינג.
...
ציון
של מוגי:
★★★★★★★☆☆☆
ציון
של יסה-קון::
★★★★★★★★★☆
בפעם
הבאה נסקר את:
accel
world – עולם
מואץ
נראה
שאנחנו עוסקים המון בסדרות עם חנונים
במרכזן הא?
מעניין
למה :P
מילון
מונחים (לא
מדויק,
לא
שלם,
לא
רציני – בשביל זה יש ויקיפדיה!)
הרם
– Harem -
הדרך
הטבעית שבה העולם אמור להתנהל.
אבל
בדרך כלל הוא לא.
במילים
אחרות,
בחור
אחד מלא בנות שמתאהבות בו.
פילרים
-
Filler - מה
שתסריטאים עושים כשבא להם ללכת לחופשה
בגבעת אולגה,
ואין
להם כוח לכתוב פרק משמעותי שקשור,
מקדם,
משנה,
מוביל,
או
משפיע בדרך כלשהי אחרת על העלילה.
אגב,
איפה
לעזאזל זה גבעת אולגה?
חוזה
שכירות בתל אביב – חלום בלתי מושג (ועם
זאת,
סיוט
מתמשך),
אלא
אם כן אתם עשירים כמו מארק צוקרברג (כן,
כן,
זה
שאוהב להתעסק עם פייסבוק).
