יסה קון: אני לא רוצה לכתוב ביקורת על הסרט הזה...
מוגיטבה: סבבה, בוא נכתוב על הארוקון. וספציפית על ההרצאה הממש מדהימה
שהייתה שם, ואפילו ככבה בכתבה של הארץ. שהמרצה שלה הוא במקרה גם מאוד כריזמטי,
שרמנטי, ידען ו..
יסה קון: אני די בטוח שאתה פוגע בכמה חוקי אתיקה פה, אבל לא משנה.
מוגיטבה: כן, אני יודע שלהיות נפלא כמוני זה כמעט מחוץ לחוק אבל
עדיין...
יסה קון: יש כמה דברים שהייתי
מעיר על זה, אבל... בוא לא ניכנס לזה. במקום זה, בוא נתנצל קודם כל על כך שלקחנו
כל כך הרבה זמן לכתוב את הביקורת הזאת. אז דבר ראשון - סליחה.
ועכשיו, הגיע הזמן לתירוצים:
1) החיים האמיתיים.
מוגיטבה: שאין לנו באמת..
יסה קון: זה שאין לנו אותם לא אומר שהם לא מפריעים. הניסיון להשיג
אותם מפריע אפילו יותר.
מוגיטבה: וכמובן שיש גם את התזה שלי, שהייתי צריך לסיים לכתוב. אבל יש
משהו יותר חשוב שאנחנו צריכים להתנצל עליו...
יסה קון: אני מניח שפה אני צריך לשאול: 'ומה זה?' כמובן שאני לא אעשה
את זה, אז בוא נמשיך עם הביקורת שלנו..
מוגי: טוב, בכל מקרה רציתי לומר שאנחנו צריכים להתנצל על כך שאנחנו
חופרים כבר חצי עמוד ולא הגענו לביקורת.
יסה: חשבתי שחלק מהסיבה שלא
כתבתנו זה בגלל שאתה עושה תזה. זה לא מעיד בפני עצמו שאתה רגיל לכתוב המון בלי
לומר כלום?
כן... ובכן, רדליין. אממ.. איך נתאר מה עלילת הסרט הזה..?
זה קל! אין כזאת. זוכרים שאמרתי לכם שאין עלילה באקסל וורלד? אז בזאת
יש עוד פחות.
כן, זה לא מדויק. זה סרט על מירוצים...
כן, סרטי מרוצים ידועים בעלילה שלהם כמעט כמו סרטי פורנו.
... עוד לא סיימתי. זה סרט על מרוצים ו- על מלחמה, ועל מדב ועל פשע,
ועל ניסויים בנשק ביולוגי, ועל מכונאים עם יותר מדי ידיים,
שהם נוצרים ככל הנראה... ועם זאת עדיין אין עלילה
יש בו עלילה! היא פשוט לא מאוד מורכבת מצד אחד אבל עוסקת ביותר מדי
דמויות מצד שני. שילוב דיי בעיתיי ובכל זאת.. הסרט הזה מפר כמעט כל כלל שידוע
לפיזיקה אז למה לא לעשות אותו דבר עם העלילה?
כי בשביל זה צריכה להיות עלילה.
(נאנח) שיהיה.. בכל מקרה, הסרט עוסק ב-JP,
נהג מרוצים עם שיער של גנגסטר של אנימה משנות השמונים (נחזור לעיצוב של הסרט בהמשך), וגישה של פירמדונה בשילוב עם אופנוען בשילוב עם ילד טוב במעטה קשיח והרבה
יותר מדי חשיבות עצמית.
אם להיות כן, ככל שהתיאור הזה נשמע מוזר, הוא יחסית די מדויק.
באופן עצוב. לאחר תאונת מירוצים מצערת,
שהיא לא באמת תאונה..
JP מצליח להאפיל בזכות קצת מזל לתחרות המירוצים
האולטימטיבית של הגלקסיה – 'רד ליין. אבל
המרוץ נמכר למאפיונר על ידי חברו הטוב ביותר, אשר הטמין פצצה בשלט רחוק כדי להכשיל
אותו אם יהיה קרוב מדי לזכות.'
המרוץ נערך בכוכב ללא הסכמת השליטים שלו. השליטים שמחזיקים בכוכב הזה
סודות צבאיים שהם מאוד לא רוצים שיתגלו, פועלים בכל כוחם הצבאי כדי להשמיד את
המתחרים ולבטל את התחרות (מה שבאופן אירוני מוביל לחשיפת אותם סודות צבאיים).
אבל כל זה רק מגביר את הסיכון והריגוש, לא?
והרייטנג.
קצת כמו בחיים האמתיים. זה גם מספק לנו סצנות קרב מאוד גרניוזיות, עם
תותחים, חלליות, לוויתנים ענקיים (רגע.. מה??)
והתעלמות מוחלטת מחוקי הפיזיקה. או ההיגיון הבריא. אחרי הכל זה תמיד
היה ידוע שקבוצה של חבר'ה שנוסעים במכוניות בזמן שכל הגלקסיה טסה בחלליות יכולים
לחסל צבא גדול מהם בהרבה, על בסיס קבוע.
כן, ההתעלמות מחוקי הפיזיקה מתרחשת באופן קבוע לאורך כל הסרט. במקביל
ל-JP מתחרה במירוץ סונושי, נהגת
מרוצים מנוסה ומושכת ש-JP מאוהב בה.
ועוד מגוון דמויות ייחודיות עם סיפורי רקע יחודיים,
ומתוסבכים
ולפעמים פשוט לא הגיוניים בעליל.
לפעמים?
כן.. לעומת העלילה ה...
...לא קיימת?
... בעייתית, בוא נגיד. יש לסרט כמה נקודות חיוביות לדעתי.
מפתיע אבל אני חושב שאני מסכים עם דעתך, לא שאני יודע מה היא בדיוק,
אבל אני חושד.
קודם כל, הגרפיקה של הסרט היא ממש מגניבה בעיני. השימוש בהמון הצללה,
ובכלל בקווים שחורים בולטים יוצר תחושה יותר אפלולית ורצינית לסרט. מעבר לכך שיש
בכך רמיזה לאנימה הקלאסיות של שנות השמונים והתשעים המוקדמות.
כמו שהשיער שלו בהחלט רומז.
כן, למעשה אפשר לומר שהסגנון העיצובי הזה עובר כקו השני לאורך כל
הסרט. אבל זה נעשה במודעות, ובאופן שלוקח את זה קצת בקלילות אבל עדיין משרה תחושה
כיפית. המונטז' לסרטים העתיקים לא נעצר רק בעיצוב אגב, הסרט כולל לא מעט אלמנטים
שנעלמו כבר מזמן ממפת האנימה המיינסטרימי כמו: חיילות דמויי נאצים עם סמל שהוא
כמעט צלב קרס, רמיזות בולטות לפצצה האטומית (בדמות הנשק Funky Boy, כנראה רמיזה ל- Fat Boy,
הכינוי לפצצה שהוטלה על הירושימה), פנקיסטים עם תספורות מגוחכות, אופנועים גדולים
וחזה נשי חשוף.
יש לי הרגשה שחלק מהדמויות אמורות להיות רמיזות לדמויות ממנגה מוקדמת
יותר. אבל אני לא בקיא מספיק בנושא כדי להצביע על קשר ספציפי.
אהבתי גם את האופן שבו הפרצופים של הדמויות מתעוותים בסיטואציות
שונות, רואים שהרבה שהוקדשה תשומת לב רבה לאופן שבו ציירו אותם, וזה מגניב בעיני
שהפנים שלהם לא נשארות בתבנית קבועה וקריקטוריסטית (אלא עוברות לצורה מעוות
וקריקטוריסטית).
ועם זאת האישיות שלהם בהחלט קריקטוריסטית ביותר. יש שם שתי איידוליות
שנראות כמו כוכבות פופ ונלחמות בתוך מכה ענקית דמויית ליידי גאגא או משהו כזה. וזה
אפילו לא אחד הדברים היותר מוזרים בסרט.
בסרט יש סצנות אקשן די מגניבות, סצנות מרוצים נחמדות אף שלא
ריאליסטיות מדי, וגם ההתנהגות של הדמויות בסצנות שבין לבין די מצאה חן בעיני –
בעיקר כאשר מדובר בדמויות של פושעים.
הסרט מציג לך עתיד מלא, מגוון ועמוק. רק שככל הנראה בגלל שזה סרט ואין
זמן לפני זה אתה לא מכיר אותו והם מתנהגים כאילו אתה מבין על מה מדובר. זה גם טוב
וגם רע, כי ככל שהיקום של הסרט מרגיש כאילו הוא עומד בפני עצמו, לצערך מכיוון שרוב
הדמויות וסיפורי הרקע שלהן מוגשים בצורה תמציתית אתה מבין בכלליות מה קורה שם אבל
לא תמיד את הפרטים.
הסרט מציג את עצמו כרציני, ועם זאת לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות.
מה שמשלב קומדיה עם עולם קשוח וחסר רחמים. הרבגוניות שקיימת ביקום של הסרט מאוד
כובשת ועם יש אי הלימה צורמת בין סצנות עם אלימות קשה והאופן הקליל שבו הן מוצגות
בסרט ושבו הדמויות מתייחסות אליהם.
לסיכום:
למה לראות?
יסה-קון: סרט מאוד משעשע. היקום מאוד רבגוני. הדמויות בהחלט ייחודיות.
האנימציה יוצאת דופן.
מוגי: אני נהניתי מהעלילה למרות שאני מסכים כאמור שהיא לא מאוד
מורכבת. ואף נהניתי מהשילוב בין האלימות הקשה והגישה הקלילה שבה היא הוגשה למעט
בסצנות מעטות שבהן זה הרגיש טיפה כמו סרט מצוייר של לוני-טונס.
עיצוב הדמויות והגרפיקה הם כאמור מצוינים, אני מאוד נהניתי גם מהמחווה
לאנימה ישנות יותר. בסך הכל הסרט זורם, מצחיק, מהנה וסוחף לפעמים. חלק מהדמויות
עשויות ממש טוב. הדמות של JP
קצת פחות – אבל יוצא לך לראות אותה חוטפת מכות
בכמה הזדמנויות שונות שזה די נחמד בפני עצמו.
למה לא לראות?
אין כל כך עלילה. למרות שיש קטעים טובים של שילוב של האלימות והקומדיה
– לפעמים זה לא כל כך טוב. למרות שהדמויות מאוד ססגוניות, הן מאוד לא אמינות. אני
לא חושב שמישהו שמפקד על מעצמה צבאית יכול להיות עד כדי כך מטומט.. לא.. בעצם
כשאני חושב על הפוליטיקאים שלנו, יש מצב שזה לא נכון... ועם זאת עדיין התגובות של
שאר הדמויות לא מרגישות כל כך אמינות בגלל הגישה הכללית של ערבוב קומדיה ואלימות.
דבר נוסף שהפריע לי הוא הסוף. אני לא אהרוס לכם את הסוף – אני אתן
לסרט לעשות את זה. כמו שאמרתי בקטע של הססגוניות והרבגוניות של היקום, בגלל שזה
סרט ולא סדרה, בגלל שאין לך חומרי מקור, אתה מרגיש לפעמים כאילו יש רקע מאוד רחב
מעבר לסרט שאתה אמור להכיר אבל לא מוצג לך.
הסרט אכן דורש מהצופים הרבה השהייה של חוסר אמונה. אם אתם צופים
ביקורתיים במיוחד, אתם הולכים מאוד לבקר את הסרט הזה. כמו כן, לא תמצאו בסרט הזה
דרמה רצינית, דיאלוגים מורכבים או התפתחות של הדמויות. זה סרט אקשן כיפי ועמוס
בפיצוצים והוא לא מתיימר להיות הרבה יותר מזה.
למה לשים לב?
כדאי לעקוב מההתחלה אחרי הדמויות המופיעות בסיפור. יש לא מעט דמויות
משניות, ואם לא תשימו לב להבדלים ביניהן אתם עלולים לאבד את עצמכם בקלות.
היקום נראה בהחלט רחב, שווה לשים לב לכל הגזעים שמופיעים שם, לערבוב
ולרפרנס לאנימה אחרות. כמובן שמאוד שווה לשים לב לסגנון הציור של האנימה.
ציון בסולם מוגיטבה:
★★★★★★★★☆☆
ציון בסולם יסה-קון:
★★★★★★★☆☆☆
מילון מונחים (לא מדויק, לא שלם, לא רציני. בשביל זה יש ויקיפדיה!)
שנות השמונים – התקופה בה אנחנו נולדנו ורוב מי שקורא את הבלוג בטח
שמע עליה רק מההורים. אל תדאגו, לא הפסדתם הרבה.
החיים האמיתים- אל תשאלו אותנו, אנחנו כותבים בלוג על אנימה ומנגה
(ואחד מאיתנו עוד אקדמאי בשאיפה). אם אתם יודעים איך משיגים כאלה, ספרו לנו.
התזה של מוגי – משהו שלא קיים באמת.. אבל קיבלתי עליו תואר שבהחלט קיים. P:
מכה- אתם אמורים לדעת מפוסטים קודמים
ליידי גאגא - שוב, אנחנו ממש לא הסמכות לנושא. לא נבדיל בינה לבין מיילי סיירוס וכל כוכבת פופ אחרת גם אם הן ישבו לנו על הפרצוף ויגידו שהן אוהבות אותנו. מצד שני - מי כן?
