יום ראשון, 12 במאי 2013

עולם מואץ – Accel world – アクセル・ワード

עולם מואץ – Accel world – アクセル・ワード



 


מוגיטבה: אם לא בא לכם לקרוא את כל הביקורת יש לי שיטה מאוד פשוטה שבאמצעותה תוכלו לדעת אם כדאי לכם לראות את הסדרה הזאת. שאלו את עצמכם: האם אתם אוהבים מֶכָּה?




אם התשובה היא לא – אל תצפו בסדרה הזאת.

אם התשובה היא כן – אל תצפו בסדרה הזאת.


יסה-קון: ...

תשמעו, זה לא שאקסל וורד לא סדרה טובה... למרות שאם לומר את האמת היא לא. היא גם לא כזאת גרועה. היא פשוט... יותר מדי קומדיית בית ספר בשביל להיות מכה, ויותר מדי מכה בשביל להיות משהו שאנשים שפויים ייהנו ממנו.

אני מסכים איתך שהיא לא כזאת גרועה.. אבל.. מישהו בטח גם חושב שהיא גם טובה... היא לא מכה, זה בטוח. הייתי נותן לך הגדרה יותר מדויקת של מה זה מכה. אבל במקום זה, אני פשוט יכול לתת את הדוגמא של הבחור עם זרוע התמנון... זה לא בדיוק מה שהייתי מגדיר מכה.

עצור פה. אם זה הולך לפורנו תמנונים אני זורם. אם אתה הולך להמשיך לדבר על מכה, בוא נסיים עם הביקורת.

הייתי יכול לתת את הדוגמא של הבחורה שעשויה מים. או זאת שהיא פנתר. אבל עזוב, אתה תחשוב גם על זה כעל פורנו.


אני לא יודע על מה אתה מדבר. <אהממ..> בכל מקרה, בתור התחלה בוא נסכם את העלילה.

אין בעיה: אין.

כן, ובכל זאת. אז ככה: למרות שבכל פוסטר או אזכור של הסדרה תראו קודם כל בחורה-פרפר חצי ערומה בפוזות מוזרות. הדמות הראשית של הסיפור הזה היא למעשה ילד נמוך ושמנמן בשם הרויוקי (Haruyuki Arita (有田 春雪 .  




כמו רבים וטובים אחרים הרויוקי סובל מבריונות בחטיבת הביניים בה הוא לומד.



או אלוהים! חשבתי שהם לפחות בתיכון...

לא לא. חטיבת ביניים. ובקרוב תבינו את הסיבה לזעזוע של יסה-קון. אבל עזבו את זה כרגע. בכל מקרה, הסיפור של הרו מתחיל בשנת 2046 בעולם שבו לא המציאו כנראה את גוגל גלאס, ובמקום זה אנשים מנצלים מתקן שמונח על הצוואר ומקרין להם מציאות מדומה ישירות לתוך המוח. באמצעות המכשיר הזה, ה- Neuro-Linker, יכולים אנשים לעשות כל מה שאנחנו עושים עם המחשב ועוד, החל מכתיבת מסמכים על מקלדת וירטואלית וכלה בלהיכנס לעולם וירטואלי בתור אווטרים לבחירתם ולעסוק במשחקי טניס סוערים.



כן כן, כמו שאתם רואים הרו שלנו בחר באווטר... איך נגדיר את זה?

לא כשר?

אתה יכול לומר את זה שוב. בכל מקרה, הרו מעריץ בסתר את "מלכת הכיתה"/”סגנית ראש מועצת התלמידים"/"ה-אוג'ו סמה התורנית”/ הדמות המעצבנת הזאת שתמיד מופיעה באנימה כאלו ואתה אמור ממש להעריץ – קורויוקי הימה (黒雪姫, Kuroyukihime ) <זהו משחק מילים על שירויוקי הימה - שלגיה> אני לא יודע אם אני חולק בהערצה שלו, אבל אני חייב להודות שיש לה טעם טוב יותר בבחירת אווטארים




קורויוקי מגלה שהרו הוא בעצם אשף משחקי וידאו ומזמינה אותו להתקין תוכנה מיוחדת. הוא חושב לבערך שלושים ושלוש אלפיות השנייה ומתקין אותה. רק לאחר מכן, היא מגלה לו שהתוכנה שהתקין היא כלי מיוחד במינו שמאפשר למי שמשתמש בה לעשות שקר כלשהו שאין לו שום בסיס מדעי כנראה, שהתוצאה שלו היא האצת המוח לרמה כזו שבה העולם מסביב נראה הרבה הרבה יותר איטי.


יש לו בערך בסיס מדעי, הקטע של תפיסת זמן הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי ואכן נמצאו דרכים שונות להשפיע על תפיסת הזמן. כמובן שלהגיע לרמה שהם מדברים עליה בסדרה נראה לי לא מציאותי. אבל לא עשיתי מחקרים בנושא. אני חושד שגם הם לא.

כנראה. עכשיו, תחשבו על כל האפשרויות שהיו עומדות בפניכם אם הייתם יכולים להאיץ את המוח שלכם לרמה שבה כל שנייה נראית כמו רבע שעה בערך.


הייתם יכולים לבשל כמה ביצים בזמן הזה.

או לחשוב על בדיחות יותר טובות. :/

אתה זה שהתעקש לבדוק בדיוק מה היחס של ההאצה.

או להעתיק במבחנים, או להיות יותר טובים בתחרויות ספורט, להעמיד פנים שאתם גאונים, או סוף סוף לחשוב על שורת התחלה נורמלית כשאתם נתקלים בבחורה חמודה.

סוף כל סוף, הנקודה האחרונה, וזו שלא ראיתי בסדרה, היא הדבר הלגיטימי היחיד שנראה לי.

אבל אליה וקוץ בה. כל אחד שמתקין את התכנה יכול להשתמש בה מספר מוגבל של פעמים. הפעמים האלו נקראות נקודות פרץ (Burst Points) אם ינצל את כל הפעמים האלו התכנה תוסר מהניורו-לינקר שלו ולא ניתן יהיה להתקין אותה שוב.


ועם כל מה שסיפרת פה, עדיין לא ראיתי עלילה.

<נאנח> כן. אנחנו נגיע לזה, סוג של... בכל מקרה, כדי לזכות בעוד נקודות פרץ, האנשים שמשתמשים בתוכנה מקבלים אוואטרים שמבוססים על טרואמות ילדות, צלקות נפשיות וכל שאר השטויות שאתה מקטר לפסיכולוג שלך עליהן.   למשל במקרה של האריוקי, עורב הכסף (Silver Crow):




הם נלחמים אחד בשני עם האווטארים האלו בעולם וירטואלי שבו הם יכולים לחוש בכאב וזוכים או מאבדים נקודות בהתאם לתוצאות הקרב.

במילים אחרות:








כן כן, לאורך הסדרה משהו כמו 70% מהזמן מוקדש לקרבות בין האווטארים של הדמויות. זה משהו כמו: “הנקודות שלי כמעט נגמרו. אני אלך להילחם.” “הבחור הזה מציק לי. אני אלך להילחם איתו.” “אנחנו לא מצליחים להגיע לאינטימיות ביחסים שלנו: נלך להילחם...”

הכל(!!) נפטר בסדרה הזאת בקרבות. באמת!


אני לא מסכים שזה 70%. הייתי אומר ש70% זה רק הבולשיט שמקיף את הקרבות אבל אני בהחלט מסכים בקשר לשאר.


אולי. בקיצור, במהלך הסדרה, בעולם האמיתי קוריוקי עוזרת להרו להתמודד עם הבריונים שמציקים לו, ומתחילה (מסיבה לא ברורה) להתאהב בו, במקביל הרו צריך להתמודד עם היחסים המורכבים שלו עם החבר הכי טוב שלו וחברת הילדות שלו, שהיא גם בת הזוג של אותו החבר (וגם מסיבה לא ברורה מאוד מחבבת את הרו).



כמובן שכולם איכשהו נכנסים לעולם המואץ ונלחמים כאילו אין מחר. בנוסף אנשים שהרו מכיר בעולם המואץ פוגשים אותו בעולם האמיתי והוא נאלץ להתמודד עם אתגרים חדשים כמו חיבה בלתי מסויגת של ילדות ביסודי...




נקודה מעניינת. כל מי שעוזר לו זה בנות. האויבים שלו הם בדרך כלל בנים. חוץ מבמקרים יוצאי דופן.

במקביל בעולם הוירטואלי, הרו וחבריו מפתחים את האווטארים שלהם ונלחמים אחד בשני ובאחרים. זה בערך מסכם את העלילה.


איפה בדיוק הייתה פה עלילה?

עלילה? מי צריך שטויות כאלו במכה
 

זה לא מכה. בכל מקרה, בוא ננסה להגיע לביקורת.



בכלליות ראיתי כמה דברים טובים בסדרה, ולפי הבנתי היא פופולרית בחוגים מסוימים. אבל מסיבה זו או אחרת לא כל כך התחברתי אליה. אז בוא נתחיל בזה שהאנימציה טובה, למרות שהסגנון לא ממש מתאים לאנימה – הדמויות חמודות מדי לאנימה-


מכה?

של קרבות. (>.<)



מאוד אהבתי את העולם, את הסביבה. הרעיון של האצה, של יצירת אווטרים מטראומות, של עתיד טכנולוגי, כולם קוסמים לי עם הפונטציאל שהם מכילים. ולמרות שתמיד יש מקום לשיפור, בסך הכל בנקודות האלה ספציפית יש להם מימוש טוב בסדרה.



אבל, זה בערך כל הדברים הטובים שיש בסדרה.


אני אישית אהבתי גם את התרבות שנבנית שם מסביב לטכנולוגיה העתידנית. הם ממש חשבו על נורמות ועל דרכי התנהגות שנבנו סביב הטכנולוגיה בצורה משכנעת. זה לא דבר שאני יכול לומר לעתים קרובות על יצירות מד"ב. כמו כן, אני חייב להודות שזו הייתה הפעם הראשונה מזה די הרבה שנים שהייתה בסדרה דמות שאותה אני ממש ממש ממש שונא. כלומר שונא ברמה של הייתי רוצה להתעלל בו פיזית הייתי...

בוא נעצור כאן. יכול להיות שחלק מהקוראים שלנו רגישים.

הייתי... הייתי.. הייתי מושיב אותו בכוח לראות האח הגדול!!

אני רואה שרשע פשוט זורם ממך.

בכל מקרה, לא הרגשתי תחושות שליליות כל כך חזקות לגבי דמות מאז שקראתי את "אנקת גבהים" וכשאני משווה אנימה מכה לא מוצלחת במיוחד לאחת מהיצירות הספרותיות הגדולות של המאה ה-19, זה אומר משהו.

יש לי כל כך הרבה דברים להגיד בתגובה ואני לא חושב שיש מקום. אני מסכים שהדמות אכן רעה וגם אני שנאתי אותה. אבל פגשתי כמה וכמה דמויות כאלה.

וכמובן שיש את כל הפן סרוויס בסדרה, החל מסתם "ההורים שלי לא בבית"







דרך שלישיות...







(יסה-צ'אן, מזכיר נשכחות?)
 
...





קצת בנות על בנות.







ובנים על בנים.







ודברים הזויים אחרים.




ועכשיו אתם מבינים למה הייתי מזועזע מזה שהם בחטיבה (וחלקם עוד ביסודי)?


ונעבור לחלק הכיף! הדברים הרעים בסדרה:

רגע, אתה הופעת בסדרה?

לשמחתי לא. אני אשאיר לך לרדת על העלילה, אני גם ככה לא מצפה לעלילה באנימה מכה. אבל רק תרשה לי לציין כמה שזה מעצבן שכל דבר שקורה בסדרה נפטר בדרך קסם על ידי קרבות. כאילו, באמת?! נראה לכם?!

האנימציה היא די טובה בעיני, ואני אוהב את העיצוב של האווטרים שניכר שהושקע בו המון דמיון. אבל העובדה שבמקרה כל אחד מהלוחמים הוא "היחיד שיש לו X” או "הראשון מזה חמש שנים שיש לו Y” הופך לדי שחוק. המוזיקה היא בינונית. המשחק הוא בסך הכל טוב אבל לא מהמדהימים. מצד שני אולי הם היו מפגינים יכולות משחק, אם היה להם איזשהו רגש לבטא במקום "בוא נלך לקרב כדי לפטור את זה.”

אני לא מסכים איתך, לדמות הראשית יש כל הזמן רגשי נחיתות שהיא כל הזמן מביעה.  



ולשאר הדמויות ממין נקבה נראה שיש אהבה שלא ברורה סיבתה לדמות הראשית.



וכמובן שאם אתה חושב על זה, חלק מהדמויות שמה יש יכולת מדהימה להראות רגשות בכך שהם מחליפים אישיות כל חמש דקות מסיבות לא ברורות מאיליהן



  
המניעים של הדמויות לא תמיד מוסברים עד הסוף, והטכנולוגיה גם. אם תרצו ליהנות מהסדרה תצטרכו לשמור על הרבה "suspension of disbelief”. וכל זה בלי לדבר על כל הפילרים המיותרים ושני ה- OVA שהם בזבוז של זמן ואנרגיה, אני מעדיף אפילו לא להיכנס לביקורת שלהם כרגע.

לא קראתי את הנובלות שמהן לקוחה העלילה. יכול להיות ששם אתה רואה את ההיגיון או לפחות סותמים את החורים הלוגיים בעלילה. אבל בכל הנוגע לאנימה גם העלילה כשלעצמה וגם חלק גדול מהקרבות שאמורים להיות זרזים של העלילה יש נטייה להיות מאוד לא אמינים. בלי להיכנס לפרטים, יש כל מני אפשרויות טכנולוגיות שניתן להשתמש בהן כבר בימינו שהם לא מנצלים בעתיד הרבה יותר מתקדם טכנולוגית.



יש מקרים שהם לא סוגרים קצוות אלא פשוט מאוד מתעלמים מהנושא כאילו הוא סגור. ומבחינת הקרבות אין אחידות בין הדרגות (Level), כמות הנזק ממכות ומנזקים סביבתיים.



בכלליות כל משחק שמכבד את עצמו, עובר תהליך של איזון כדי לעשות את המשחק הוגן. אבל אפילו אם המשחק הזה לא עבר תהליך כזה אז לפחות שיישאר לא מאוזן באותה הצורה ולא שישתנה מקרב לקרב.



לסיכום:



למה לראות?

כי אתם מהמוזרים האלו שרואים מכה. או לחלופין, בא לכם על סדרה קלילה, בלי יותר מדי עלילה, או בדיחות אבל עם דמויות שתאהבו לשנוא, טיפה פן-סרוויס ללולי-קון שביניכם וסצנות קרב לא מציאותיות אבל משעשעות.
זה לא מכה!! כי אתם מתעניינים בפוטנציאל של רעיונות מדע בדיוני, או נהנים מסגנון האנימציה.



למה לא לראות?

כי זה מכה. כי מלבד הצגת העתיד הסדרה לא אמינה רוב הזמן. כי יש יותר מדי קרבות כתחליף לעלילה. כי זו סדרה שמנסה לעשות פן-סרוויס עם ילדות בחטיבה
וחזירים.
וחזירים. וגם את זה היא לא עושה כמו שצריך. וכי לאורך כל הסדרה אתם לא תפסיקו לשאול את עצמכם איך זה שהבחור ממשיך ללכת כמו כלבלב מאחורי קורויוקי כאשר חברת הילדות שלו היא כל כך הרבה יותר חמודה!!
חוץ מהקטע של המכה, אני די מסכים איתך. אני חושב שהקרבות גם לא אמינים. והדמות הראשית, אני לא באמת מצליח להתחבר אליה.


למה לשים לב?

...לכך שחברת הילדות שלו כל הזמן בוחרת להיות יותר קרובה להרו מאשר לחבר שלה. לעולם הוירטואלי של החטיבה – הוא מקום שהייתי חושב שנחמד להיות בו.
הקשר בין האווטרים בשני העולמות והאופי של הדמויות עצמן. יש פה ביטוי אומנותי מעניין ולפעמים אף רמזים לעתיד.

ציון בסולם מוגיטבה (מתוך 10):
★★★★★☆☆☆☆☆

ציון בסולם יסה-קון (מתוך 10):
★★★★☆☆☆☆☆☆


במילים אחרות אנחנו סובלים ורואים אנימה גרועות כדי שאתם לא תצטרכו! תעריכו את זה!!



בפעם הבאה אנחנו הולכים לנסות משהו מיוחד. כל אחד מאיתנו בחר מנגה שהוא אוהב והאחר לא מכיר כדי שהשני ייקרא ויבקר. בפעם הבאה נביא את התוצאות של הניסוי הזה:

יסה-קון יקרא את : Ichigo 100%

מוגיטבה יקרא את: Change 123 ואת Vampire Juujikai



מילון מונחים (לא מדויק, לא שלם, לא רציני – בשביל זה יש ויקיפדיה!)



מכה (Mecha) – ז'אנר במדע בדיוני שמתמקד ברובוטים ו/או מכונות. לעיתים קרובות משמש כאמצעי שמאפשר לוותר על עלילה לטובת פיצוצים גדולים, ולעתים אף יותר קרובות אמצעי לעצבן את יסה-קון. המוסלמים חובבי הז'אנר כל כך התלהבו מהמושג שהם החליטו לקרוא על שמו לעיר הקדושה להם ביותר.



פורנו תמנונים (Tentacle porn) – גם כן אמצעי נפלא לוויתור על עלילה. אלא שפה, במקום רובוטים ענקיים שמחטיפים אחד לשני מכות יש לך ילדות בית ספר יפניות שסובלות הטרדה מינית מזרועות תמנון ענקיות – עכשיו בינינו, אם כבר מוכרים את העלילה, מה אתם הייתם מעדיפים?



גוגל גלאס (Google Glass) – "הדבר הבא" שהולך לגרום לכם להראות כמו מטומטמים כשאתם הולכים ברחוב, מאז אוזניות bluetooth. במילים אחרות, אתם משלמים לגוגל הרבה כסף והם מרכיבים לכם את המצלמה של הפלאפון על משקפיים. חוץ מזה זה תירוץ טוב לעשות הרבה סרטונים ביו-טיוב שבהם אנשים מבלים חצי שעה בלפתוח את הקופסה של המשקפיים. אבל כבר דיברנו מספיק על סרטים בלי עלילה לפוסט אחד.



אוג'ו-סאמה (Ojou-sama - お嬢様 ) - גם לכם בתיכון הייתה מישהי שנוסעת כל סוף שבוע לחו"ל, מתקלחת ביין צרפתי משובח, שאהרוני מכין לה את ארוחת העשר וגוצ'י מעצב לה את נעלי ההתעמלות? אז זאת המקבילה היפנית. או לפחות מישהי שמעמידה פנים שהיא כזאת.



אנקת גבהים (Wuthering Heights ) - רומן מאת אמילי ברונטה משנת 1847 והניסיון של מוגי להעמיד פנים שהוא קורא משהו חוץ מהמדור של קארין ארד בבלייזר.



"Suspension of disbelief” - זה כשאתם מעמידים פנים שלא קראתם את ההערה פה למעלה ומקבלים את הטענות שלו לגבי אנימה וספרים מהמאה ה-19, כדי ליהנות מהבדיחות שבבלוג.

2 comments:

  1. ואו, בלוג אנימה ישראלי חדש P: שיהיה לכם בהצלחה.

    בכל אופן, בזמנו האשמתי את הבמאי בזוועה הזו, עד שראיתי את החלק השני של SAO והבנתי שלא משנה כמה במאי טוב תביא, אם זה מבוסס על סיפור גרוע, זה לא יהפוך פתאום לזהב (אותו סופר מסתבר...).

    אגב, להגיד שאקסל ווארלד זה מכא גובל בפשע. למרות שסאנרייז היה הסטודיו המבצע...

    השבמחק
  2. מוגי: וואו, תודה על הפירגון!! , כל הקטע עם המכה היה בעיקר כדי להקניט את יסה-צ'אן ולגרום לו לספר יותר על העלילה (אבל אל תגלה לו טוב?). לגבי sword art online, לא ראיתי ולא קראתי אבל יש לי הרגשה שחיממת עכשיו את יסה, אז אני אשאיר לו את הבמה...

    יסה-קון: תודה רבה! ננסה כמיטב יכולתנו. בקשר לעובדה שזה לא מכה. זה אכן די ברור. אבל מוגי מוגבל בכמה אזורים... לא נפרט איזה.
    בקשר ל sword art online, אני לא יודע איך האנימה, אבל הלייט נובלס בעיני מהנים מאוד. אם כי אני חייב להודות שיש חזרה מסוימת על תבניות של העלילה בין חלק מהכרכים. אבל עדיין מה שאהבתי שם זה את הרעיונות של הטכנולוגיה, לאן זה יכול להוביל. אולי גם קסמה לי קצת העובדה שהשתמשו במדע בדיוני כבסיס לפנטזיה. חוץ מזה הרעיון של להיות מסוגל לחיות בתוך משחק ושהוא יוכל להשפיע על המציאות הוא רעיון שלדעתי קוסם לכל גיימר.

    השבמחק